סה"כ צפיות בדף

10."איך ללדת ילד שלישי, לתכנן ברית ולהישאר שפויה.." חלק א׳

אז זהו, שאין חיה כזאת!
הכל התחיל ביום שישי שעבר.


הבכור שלי ואני נולדנו באותו תאריך: 22 לספטמבר.
כבר מראש השנה התכוננתי לחגיגה.
להזמין את המשפחה, לתכנן תפריט, עוגה..

עם המזל שלי ובטן של שבוע 40, יצאתי ביום שישי, שמחה וטובת לב לעשות קניות ולהתחיל בהכנות. 
כל הבוקר התרוצצתי בעיר כמו תרנגולת ערופת ראש, קונה מתנות ושאר ירקות, מחפשת בנרות מטריות של קוקטיילים לעוגה בנושא של חוף ים.






הגעתי הביתה ונכנסתי למטבח:


שכחתי משהו?
כן.. 
  • את העוגה אאפה כבר בבוקר.
אופטימית.

בערב מסיבת הפתעה, משתדלת להחזיק את הרגליים סגורות..
זה לא עבד. 
לקראת סוף הערב, הקטן חייב לגנוב את ההצגה -
מתחילים לרדת לי מים!!
הצילו!
מדדה עם אמא לשירותים, עדיין לא מעכלת ומנסה לשכנע את עצמי שזה פיפי.
אין מצב! זה פיפי!!
אז זהו, שזה לא..

המים כבר מטפטפים לרצפה והמכנסיים דבוקות לי לגוף ודווקא באותם רגעים אמא מחליטה להיות שנונה ואני צורחת לגיסתי שתוציא אותה מהשירותים כי היא מצחיקה אותי, 
גיסתי כמו אשת חינוך ממוקצעת פונה לאמא בשיא הרצינות: ״צאי החוצה.״

״תקראו לחתיך שיגיע עם האוטו עד הפתח של השירותים כי אין מצב שאני יוצאת מפה!!״
אני צורחת בשקט לאמא, שדואגת להעביר את המידע לגוף הרלוונטי. 
רק המחשבה על 50 האורחים בחוץ,
המארחת גם בהריון ואני מטפטפת לה על הרצפה בלי הבחנה..
אפילו שכולם שמחים ומנסים להרגיע אני בהיסטריה. 

איזה בושות..

מכסה את עצמי עם חלוק סגול של המארחת ומדדה ברגליים משוכלות לכיוון האוטו.
ה׳ ישמור, איך מתיישבים..?
הגענו לבי״ח. 
אין ספור בדיקות שהגיעו למסקנה חד משמעית: ״כן, יורדים לך מים.״
דיייי!!! סחתיין עליכם.


לא אלאה אתכם בפרטים מיותרים של הלידה, ברוך השם עברה בשלום, הקטן נולד 3,496 ק"ג אחרי 7 שעות.  

בחדר לידה תמכו בי החתיך, אמא, אחותי ונעמי הרפלקסולוגית, וזה אחרי
שהצוות בבית חולים כמעט השתבץ כשגם אחי וגיסתי ישבו איתנו אז שלחנו אותם הביתה.

אבל מה עכשיו? השעה 6 בבוקר, יש עוד 4 שעות לחגיגה.. הזמן קצר והמלאכה מרובה.. 


אמא ואחותי אחרי לילה ללא שינה, חוץ ממה שהן היו צריכות לסיים בעצמן, הן אספו את הכל מהבית שלי והמשיכו באפיה וההכנות ועוד סלטים. 





                 










בנוסף, הן גם אפו את העוגה. היות ולא מצאתי מטריות אז הלכנו על מוטיב ערוגה בגינה.






(אחותי אפילו הגדילה לעשות והכינה דחליל.. כישרון!)



אז יצא ששניים מתוך שלושת בניי נולדו בתאריך יום ההולדת שלי. חגיגה משולשת. 
הבכור עדכן אותי בזמן אמת שהוא נהנה ביום ההולדת שלו אבל אני מאוד חסרה לו. 
האמצעי מסר לי בטלפון "כן, כיף לי. אמא? את רוצה לדבר אולי עם אבא?"
ומסר את הטלפון לפני שחיכה לתשובה. 
אז אחרי קרוב ל- 24 שעות ללא שינה ותפקוד יוצא מן הכלל, אני רוצה להודות לחתיך,לאמא ולאחותי (להלן: "שלושת המופלאים") על כל העזרה והתמיכה.

ובהזדמנות זאת, 
תודה גם לכל הדודים והדודות, לחברים ולחברות, שעזרו לי מרחוק לחגוג לבכור יום הולדת, למלא את חסרוני ולשמוח בשמחתנו. 

תודה משפחה יקרה!



היות ובכל זאת, עדיין מתכננים ברית.. חלק ב' יגיע בהמשך..



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה